בשנים האחרונות קיימת מגמה של חזרה לטבע ועידוד צריכת מזונות באופן הקרוב ביותר לצורתם המקורית ושימוש בחומרי גלם איכותיים מכל הטוב שמאפשר לנו כדור הארץ – ירקות, פירות, קטניות, דגנים, זרעים, אצות ועוד. למרבה הצער, העולם המוכר לנו כיום עבר טרנספורמציה והופך להיות מקור ללא מעט רעלים וחומרים המאיימים על בריאותנו ובכללם נוכחות של מתכות כבדות רעילות, המוצאות את דרכן לצלחת שלנו.
ע”פ הגדרת משרד הבריאות מתכות כבדות הינן “קבוצת מתכות טוקסיות עם זיקה לרקמות ביולוגיות ושחרור איטי ממערכות אלו. מתכת טוקסית הנה אחת מקבוצה של אלמנטים שאינה הכרחית או מועילה אולם יש לה השפעה מזיקה על תפקוד מטבולי נורמלי גם בכמות קטנה”.
לאור החשיבות הרבה של הנושא והסכנה הטמונה בחשיפה לחומרים הללו, נדרש משרד הבריאות הישראלי לנושא ופרסם הנחיות לכמות מירבית של מתכות כבדות במזון1 – כדוגמת קדמיום, עופרת, כספית, ארסן ובדיל, הנמצאות ברמה כזו או אחרת, כמעט בכל מזון הבא אל פינו – חלב ומוצריו, שומנים ושמנים, פירות וירקות (כולל מיצים), קטניות, דגנים (חיטה ואורז), זרעים, בשר, דגים ומוצרים מן הים, מי שתייה, תה, דבש ואפילו דייסות ותרכובות מזון לתינוקות.
החשיפה שלנו למתכות כבדות מגיעה ממקורות שונים – צמחים, כימיקלים, דשנים חקלאיים ומי הים.
בשנת 2010 פרסם מכון חקר ימים ואגמים לישראל, דו”ח העוסק ב”איכות מימי החופים של ישראל בים התיכון”2. ממצאי הדו”ח מצביעים על נוכחות מתכות כבדות בקרקעית החופים כגון: כספית, קדמיום, נחושת, עופרת, ניקל, אבץ וכרום. בעיקר באלו השוכנים במפרץ חיפה וחופי עכו.
נוכחות של מתכות כבדות ברמות חריגות ביחס לתקן לדגי מאכל, נמצאה גם בדגים חופיים ממינים מסוימים – בעיקר במפרץ חיפה.
ארגון הבריאות העולמי הגדיר עשרה סוגי כימיקלים כמסוכנים לבריאות הציבור, ביניהם עופרת, כספית וקדמיום וארסן – שנחשב כמתכת למחצה.
הצטברות של מתכות כבדות ברקמות הגוף, נמצאה כמשפיעה על הסיכון לתחלואה בסוגי סרטן מסוימים (ריאות וכליות), יתר לחץ דם, מחלות לב, שבץ, קטרקט, פגיעה במערכת העצבים המרכזית (ואף פגיעה התפתחותית בקרב ילדים), בנוסף לכך קיים אפקט מתמשך לחשיפה למתכות הללו לאורך זמן.
להלן התייחסות למתכות הכבדות העיקריות, כפי שמופיעה באתר משרד הבריאות:
בנוסף תיתכן הימצאות של מתכות כבדות כגון נחושת, ניקל, כרום ועוד.
לא רק הדגים מהווים מקור למתכות רעילות, גם אצות מהוות איום בהקשר הזה. בתחקיר שערך ערוץ 2 נמצא כי אצות מיובשות, במיוחד אלו המיובאות ארצה ממזרח אסיה, מכילות מתכות כבדות ועשויות להכיל חיידקים ועובשים עקב תנאי גידול ירודים, זאת ועוד, חלק מהאצות שמקורן ביפן למשל, עשויות להכיל חומרים רדיו אקטיביים3.
בבדיקות שנערכו במעבדת אמינולב, נמצאו באצות המיובאות ארצה כמויות ארסן מעבר לתקן המותר. ע”פ הנחיות משרד הבריאות, רמת הארסן המירבית באצות מיובשות לא אמורה לחרוג מעל 5 מ”ג לק”ג אצה. בדגימות של אצות נורי ווואקמה, נמצא ארסן בכמות פי 4, 5 ואפילו 7 מהתקן המותר. ובאצות היזיקי – ארסן בכמות פי 20 מהתקן הישראלי!
לאצות שלל יתרונות בריאותיים שחבל לוותר עליהם. הן מהוות מקור עשיר לחלבון, סיבים תזונתיים ושלל ויטמינים ומינרלים ולכן חשוב לכלול אותן בתפריט.
חברת “סיקורה” – המובילה בגידול אצות אורגניות, מציעה אצת אולווה טריה ואורגנית הגדלה בבריכות ייחודיות המכילות מי ים באזור מכמורת. מי הים בבריכות הנמצאות בחווה עוברות תהליך ניקוי מיוחד המבטיח גידול מבוקר ומנוטר ברמה גבוהה, תוך עמידה בתקנים מחמירים למתכות כבדות ורעילות.
האצות של סיקורה מהוות בסיס לסדרה מתקדמת וייחודית של תוספי תזונה עשירים במינרלים ובסיבים תזונתיים, ומוצרי קולינריה אותם ניתן לשלב את האצות בתבשילים, פשטידות, סלטים, לחמים, שייקים ועוד ומאפשרות ליהנות ממתנת הים ללא חשש לפגיעה בבריאותנו.