היא אחת המערכות הסואנות ביותר בגופינו, מחקרים מראים כי יש לה קשר לתפקוד המערכת החיסונית ולמצבי רוח. כשהיא מתפקדת היטב נעים ונוח לנו אבל כשהיא איטית – היא משפיעה מאד על התפקוד היומיומי. מערכת העיכול – המקום בו מתקיים עולם שלם ומרתק של חיידקים טובים מול חיידקים פתוגניים (מחוללי מחלות). קילו וחצי של חיידקי מעיים יש בגופנו, נתון זה מספיק כדי להבין עד כמה הם משמעותיים ועד כמה חשוב לשמור על הנוכחות והכמות שלהם בגוף.
מערכת העיכול הינה מערכת מפותלת המתחילה בפה ומסתיימת בפי הטבעת ובה מתקיים עיכול המזון, פירוקו, ספיגת המרכיבים ופינוי של כל מה שלא נחוץ. לתהליך זה השותפים המרכזיים הם חיידקי פלורת המעיים כאשר במעי הגס מתקיימת מערכת אקולוגית שלמה (מיקרוביום) של חיידקים פרוביוטיים – מושבות של בקטריות, וירוסים ופטריות שמטרתם לפרק את המזון שעובר מהמעי הדק למעי הגס – למצות ממנו את כל הוויטמינים, מינרלים, חלבונים ולאפשר להם להיספג בגוף.
חיידקים אלו נקראים גם “חיידקים ידידותיים” או “חיידקים הפרוביוטיים“. הם חיוניים לתפקוד תקין של הגוף ויש חשיבות לכמות שלהם אל מול החיידקים האחרים ולחלק שלהם במיגור החיידקים מחוללי המחלות.
אזכור ראשון לחשיבותם של חיידקי המעיים ניתן למצוא ב 1907, בספרו של איליה מצ’ניקוב, רופא וביולוג רוסי שבדק את הקשר בין תוחלת החיים של עמי הבלקן לתזונה שלהם. הוא מצא שהם נוהגים לשמר את החלב שלהם, בהיעדר מקררים, מתחת לאדמה. החלב היה מתחיל לתסוס ומפתח שכבת חיידקים שנועדה שמור עליו מהתפתחות של חיידקים.
אמנם הוא הראשון שעלה על הקשר בין חיידקים טובים לבריאות, אך לאחר מותו הנושא לא נבחן שוב.
ייקח זמן, מאז מותו של ד”ר מצ’ניקוב עד שפרוביוטיקה תשוב להיות נושא למחקר. בשנים האחרונות ישנה התעניינות רבה באפקטיביות של החיידקים הפרוביוטיים והם נושא למחקרים רבים בארץ ובעולם.
אורח החיים המערבי שסיגלנו גורם לכך שהרגלים יומיים יכולים להשפיע משמעותית על האיזון של חיידקים אלו. עישון, צריכת אלכוהול, צריכת תרופות מתמשכת וסטרס יכולים לפגוע באוכלוסיית החיידקים הטובים ובכך להשפיע על ספיגת הוויטמינים ולהחליש את המערכת החיסונית.
אחת התרופות המשפיעות ביותר על אוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים היא אנטיביוטיקה מאחר ובתהליך מיגור המחלה, היא אינה מבחינה בין חיידקים פתוגניים לחיידקים פרוביוטיים ובכך מפרה את האיזון.
מי שצורך אנטיביוטיקה לעתים קרובות ולאורך זמן יכול להבחין בכך שהגוף חלש יותר, יש נטייה לשלשול וכאבי בטן ולמערכת העיכול לוקח בין שבוע לחודש כדי להתאושש. מחקר שנעשה בארה”ב בילדים (2016) מראה כי מתן טיפול פרוביוטי לילדים שנטלו אנטיביוטיקה הפחית משמעותית את שיעור תחלואת השלשול ואת משך התחלואה1.
על אף ההתקדמות במחקר אודות החיידקים הפרוביוטיים, המדע עדיין רחוק להבין עד כמה הם משפיעים על מערכות הגוף ויש אף הטוענים להשפעתם על בריאות הנפש. ניסוי שבוצע באוניברסיטת ליידן בהולנד (2015) בחן את הקשר בין צריכת פרוביוטיקה ושיפור במצב הרוח.
מצבי דיכאון וחרדה מאופיינים בקשר למחסור בוויטמינים שונים, ביניהם B12, חומצה פולית, ויטמין C ועוד. הסברה היא שכאשר ישנו חוסר איזון במעיים החיידקים הידידותיים אינם מפרקים את המזון באופן תקין וישנה בעיה בספיגה של הוויטמינים הנ”ל, כתוצאה מכך ישנה השפעה של מצבי רוח. בניסוי נתנו לקבוצה אחת תוספים פרוביוטיים ולקבוצה השנייה פלסבו. הקבוצה שקיבלה תוסף פרוביוטי הראתה ירידה בהישנות של מחשבות שליליות ומצב רוח ירוד2.
אין זה סוד שבחיים, דברים טובים צריך לדעת לשמר, כך גם את החיידקים הפרוביוטיים. כדי לשמור על פעילות תקינה של מערכת העיכול צריך לדאוג שהמאזן של החיידקים הטובים מול הרעים – יהיה תמיד לטובת הטובים!
כדי לשמר את אוכלוסיית החיידקים הטובים כדאי
״סינביוטיקה” של סיקורה היא שילוב סינרגטי של פרוביוטיקה ופרה ביוטיקה!
ב”סינביוטיקה” שילבנו גם 8 זנים שונים של חיידקים פעילים וגם סיבים תזונתיים. התוסף מכיל כ 30 מיליארד חיידקים פעילים הגדלים על מצע של ירקות ואצת אולווה אורגנית העשירה בסיבים תזונתיים ומעניקה את המצע הפרה ביוטי הרצוי כדי שפעילות החיידקים תהיה טובה יותר.
Steenbergen L, Sellaro R, van Hemert S, Bosch JA, Colzato LS. A randomized controlled trial to test the effect of multispecies probiotics on cognitive reactivity to sad mood. Brain Behav Immun. 2015 Aug;48:258-64. doi: 10.1016/j.bbi.2015.04.003. Epub 2015 Apr 7.