על הקשר בין חסר ביוד ל IQ נמוך

בשנים האחרונות עולה המודעות הכלל עולמית לנושא החסר במינרל יוד והשפעתו. חסר ביוד הינו בעיקר תוצר של הידלדלות הקרקעות ממינרלים, מזון מתועש ומעבר למים מותפלים במדינות השונות.

חסר ביוד משפיע על הפעילות התקינה של בלוטת התריס – האחראית לפעילות התקינה של כלל מערכות הגוף וחילוף החומרים בהן. בין התסמינים לחסר ביוד אפשר למצוא עלייה במשקל, חוסר איזון הורמונלי, עייפות, נשירת שיער, חוסר באנרגיה ותפקוד קוגניטיבי לקוי (חוסר ריכוז). התסמינים הנ”ל ניתנים לטיפול בצריכה נכונה של יוד (כל עוד כמובן הבעיה נובעת מחסר ביוד ולא על רקע אחר).

למינרל יוד חשיבות גבוהה בתקופת טרום ההריון, ההריון וההנקה, בנוסף להיותו חיוני למהלך הריון תקין, הוא אחראי אף על התפתחות נוירולוגית, מוחית תקינה אצל העובר. מה קורה כאשר נשים  טרום הריון / בהריון אינן צורכות מספיק יוד? כיצד החסר במינרל משפיע על העובר? מסתבר שמשפיע מאד!

ישנם לא מעט מחקרים בשנים האחרונות המצביעים על קשר ישיר בין צריכה לקויה של יוד בתקופת הפוריות ובמהלך ההריון לבין IQ נמוך, הגורר אחריו תפקוד קוגניטיבי לקוי. מחקרים שבוצעו באנגליה ואוסטרליה ופורסמו במגזין הרפואי  The Lancet מראים כי צריכה לקויה של יוד משפיעה על ציון נמוך במדד הIQ , ולקויות למידה שונות – ביניהן קושי בקריאה ובהבנת הנקרא.

• המחקר באנגליה דגם כ 1000 נשים שהרו בשנים 1990-1991 ועקב אחר ההתפתחות של ילדיהן כאשר אצל 67% מהן היתה תזונה חסרה ביוד. כאשר הילדים הגיעו לגילאי 8 ו-9 נעשו להם מבחני IQ ואצל  60% נמצא תפקוד המעיד על רמת IQ נמוכה מהממוצע. פרופסור מרגרט ריימן, שהובילה את המחקר, כתבה בסיכום כי ” התוצאות שלנו מראות באופן ברור שישנה חשיבות לרמת יוד תקינה בשלבי ההריון המוקדמים, ומדגישות כי חסר ביוד משפיע על התפתחות העובר, גם במדינות בהן אין חסר מובהק ביוד”.
• מחקר אורכי נוסף שבוצע באוסטרליה, דגם 228 ילדים שהאמהות שלהן נמצאו חסרות ביוד (בבדיקות שתן) והשווה את מנת המשכל שלהם לילדים שהאמהות שלהן היו עם רמות יוד תקינות ואף מעל הממוצע. בדיקת הIQ לילדים שאמהות חסרות ביוד העידה על ירידה של 10% ביכולות האיות וירידה של 7.6% בדקדוק. למרות זאת הדגישו במחקר באוסטרליה שלא נמצא קשר בין חסר ביוד לתפקוד לקוי במתמטיקה. ד”ר קריסטן היינס שהובילה את המחקר סיכמה כי ” לצערנו, מחסור ביוד וההשפעה על מנת המשכל יכולים היו להימנע. נשים הרות צריכות לעקוב אחר ההמלצות ולצרוך תוסף יומי של יוד”.  ד”ר היינס אף קוראת לתכנית לאומית לתיסוף ביוד, בעיקר באוכלוסיות הנמצאות בסיכון לחסר.

מה קורה בישראל?

למעשה לראשונה מאז הקמת המדינה, נעשה ב2017 מחקר גדול שבחן את מצב היוד בנשים הרות וילדים. עד לאותו סקר לאומי ב-2017 לא בוצע במדינת ישראל סקר שבדק את המצב היוד, כאשר ההנחה הרווחת היתה שהקרבה לים והתזונה הים תיכונית העשירה בדגים ומוצרי חלב תספק לגוף את המינונים הנדרשים.

ההחלטה לבדוק את הנושא עלתה בשל עלייה מתמשכת של כ 40% במרשמים לתרופות לאיזון בלוטת התריס. המחקר , שבוצע על ידי “מכבי שירותי בריאות” בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים ובית חולים ברזילי דגם  כ-2097 נשים וילדים ומצא ערכים נמוכים של יוד ביחס לנורמה המומלצת (האוניברסיטה העברית, 2017). לפי תוצאות הסקר כ – 62% מהילדים ו – 85% מהנשים בהריון הראו חוסרים משמעותיים של יוד בשתן:

חציון כמות היוד בשתן אצל נשים עמד על 61 מק”ג לליטר כאשר ערכי הנורמה הם 150-249 מק”ג לליטר, ואצל ילדים על 83 מק”ג לליטר כאשר ערכי הנורמה נעים בין 100 ל-199 מק”ג לליטר. בעקבות התוצאות שינה משרד הבריאות את המלצותיו בנושא יוד וקרא לנשים בתקופת הפוריות, בהריון ונשים מניקות להקפיד על צריכה יומית של יוד (דצמבר 2017).

מקורות:

• https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0140673613604365
• https://www.nutraingredients.com/Article/2013/05/22/Maternal-iodine-deficiency-could-lead-to-lower-IQs-studies-suggest