אנחנו יודעים איך נראה מוט ברזל, רובינו ראינו בכיתה ח’ את הניסוי בו אבץ “בוער” באוויר ואנחנו יודעים שנחושת צבעה זהוב-אדמדם. אבל איך כל זה מתקשר למערכות גוף האדם ומהו ההבדל בין הברזל שבונה את תאי הדם האדומים שלנו, למסמר?
הברזל, האבץ והנחושת המתוארים לעיל, הם מתכות, ורובינו מכירים אותם במצב כימי מוצק ובשימוש בתעשייה ובאלקטרוניקה. המתכות הללו קיימות גם בגופינו ויש להן שלל תפקידים חיוניים, אבל ב”מצב צבירה” קצת שונה.
אז נצלול קצת לתחום הכימיה כדי להבין; עולמינו מורכב מאטומים, רכיבים קטנטנים שניתן לראות תחת מיקרוסקופ בלבד. אטומי הברזל יכולים לצור קשר עם אטומים נוספים של ברזל וליצור מתכת, את התצורה הזו רובינו מכירים, ממתכת זו ניתן להכין מחבתות וסירים, מוטות ומסמרים. אולם אטומי הברזל יכולים גם לצור קשר עם רכיבים מסוג שונה וליצור “מלח”. כן, המלח שכולנו מתבלים בו את מזוננו, הוא תרכובת מלח שכזו (רק לא עם אטומי מתכת ברזל אלא אטומי מתכת נתרן) מתכות רבות מאד יכולות לצור מלחים והיתרון של המלחים הללו, במקרה שלנו, הוא שהם מתפרקים בגופינו וניתנים לאכילה. כך בעצם מקבל גופינו, וגוף כל היצורים החיים, את המתכות להן הוא זקוק, בצורה של אטומים מסיסים, הנקראים בשפה התזונתית “מינרלים“.
מאיפה גופינו מקבל את המינרלים? מהמזון אותו אנו אוכלים. גופינו אינו יודע לייצר את המינרלים, כמו שהוא יודע לייצר למשל שומנים, ועל כן חשוב מאד להקפיד על תזונה עשירה ומגוונת, הכוללת את כל המינרלים החיוניים.
המינרלים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות – מקרומינרלים המהווים ומיקרומינרלים וכולם חשובים לנו, להלן כמה מהם: