היוד וחשיבותו לבריאות הגוף

מאת: אביב יגיל – דיאטן קליני וספורט |

הכירו את המינרל החמקמק שלא ניתן לאתר בבדיקת דם פשוטה וחסר שלו משפיע באופן נרחב על הגוף. היוד הינו מינרל בעל מגוון תפקידים מרכזיים בגופנו, כאשר העיקרי מביניהם הוא ייצור הורמוני בלוטת התריס, המשפיעים על קצב חילוף החומרים וקצב הגדילה. היוד הכרחי במינונים הנכונים כבר בשלב העוברות כדי להבטיח התפתחות תקינה של בלוטת התריס ויש לו השפעה בכל שלבי החיים על:

• פריון ותפקוד המערכת ההורמונלית
• התפתחות העובר
• התפתחות המוח
• פעילות הורמונלית בכל שלבי החיים
• התפתחות ופעילות קוגניטיבית בכל שלבי החיים
• בניית השלד והשריר

בדומה למינרלים וויטמינים נוספים, גופנו אינו יודע לייצר את המינרל יוד ועל כן עלינו לצרוך אותו ממזון או מתוסף תזונה.  בין המזונות המכילים יוד ניתן למצוא ביצים, חלב (בעיקר ניגר), מלח מועשר, דגים ואצות. צריכת חסר של יוד עלולה להוביל לתחלואה, בעיקר בהקשר של תפקודי בלוטת התריס.

סקר לאומי מראה: חוסרים משמעותיים ביוד באוכלוסייה

סקר לאומי שפורסם ב 2017 ובוצע על ידי “מכבי שירותי בריאות” בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים ובית חולים ברזילי ובו נבדקו כ-2097 נשים וילדים, מצא ערכים נמוכים של יוד ביחס לנורמה המומלצת (האוניברסיטה העברית, 2017). הסקר בוצע לאחר שנבדק ונמצא כי בין השנים 2003-2010 הייתה עליה דרמטית של 40% במספר הדיווחים על בעיות בבולטת התריס ובמרשמים של תרופות המטפלות באיזון הבלוטה.

עד לאותו סקר לאומי ב-2017 לא בוצע במדינת ישראל סקר שבדק את המצב היוד, כאשר ההנחה הרווחת היתה שהקרבה לים והתזונה הים תיכונית העשירה בדגים ומוצרי חלב תספק לגוף את המינונים הנדרשים.

לפי תוצאות הסקר כ62% מהילדים ו85% מהנשים בהריון הראו חוסרים משמעותיים של יוד בשתן:
חציון כמות היוד בשתן אצל נשים עמד על 61 מק”ג לליטר כאשר ערכי הנורמה הם 150-249 מק”ג לליטר, ואצל ילדים על 83 מק”ג לליטר כאשר ערכי הנורמה נעים בין 100 ל-199 מק”ג לליטר. 

לאחרונה פרסם משרד הבריאות המלצות הקוראת לנשים בהריון ונשים מניקות להקפיד על צריכה יומית של יוד (דצמבר 2017).

לפי הנחיות משרד הבריאות הקצובה היומית המומלצת ליוד היא:

• גיל שנה עד 8 – 90 מק”ג ליום
• גיל 9-16 –  120 מק”ג ליום
• מבוגרים – 150 מק”ג ליום
• נשים הרות – 220 מק”ג ליום
• נשים מניקות – 290 מק”ג ליום

הסיבות לחסרים ביוד:

• מים מותפלים – כמות הגשמים הנמוכה מחייבת את המדינה למצוא פתרונות חלופיים למאגרי מי התהום. בשנים האחרונות ישראל הופכת להיות מעצמה בתחום התפלת המים. כמעט 80% ממי השתייה בארץ עוברים דרך מערכות התפלה המסננות, בין היתר, גם את היוד. המשמעות היא שמי השתייה, שהכילו בעבר יוד והיוו מקור ליוד, כיום מסוננים ואינם מכילים את המינרל.
• קרקע דלילה במינרלים
• אין חקיקה המחייבת העשרת המלח ביוד – במדינות רבות בעולם ישנה תקנה המחייבת להעשיר את המלח ביוד. בישראל אין תקנה כזו ולכן תראו על המדפים מלח שולחן רגיל ולצידו מלח מועשר ביוד. הבעיה העיקרית היא לא במלח השולחן אלא במלח התעשייתי ממנו מכינים את מוצרי המזון, מלח זה אינו מכיל יוד.
• אוכלוסיות בסיכון: טבעונים הנמנעים מחלב וביצים, רגישים ללקטוז הנמנעים ממוצרי חלב, נשים הרות ומניקות, ילדים.
• תזונה לקויה

כך תזהו שגופכם חסר ביוד

חסר ביוד קיים גם מחוץ לתקופת הפריון ובעיקר אצל נשים כאשר ישנם כמה סימנים המעידים על חסר ביוד וכאשר מבחינים בשילוב של כמה מהם כדאי להיות ערניים:

• עליה במשקל
• נשירת שיער מוגברת
• עייפות וחולשה
• ירידה בחשק המיני
• עור יבש
• דיכאון
• בעיות בריכוז ובזיכרון

במקרים בהם אתם מבחינים בסימנים הנ”ל, לפני הכל מומלץ להיוועץ ברופא/דיאטן קליני. כדאי גם לבחון את התזונה היומית שלכם ולשים לב אם אתם צורכים מספיק מזונות המכילים יוד, לשנות את התזונה או ליטול תוספי תזונה המכילים את הקצובה היומית המומלצת של יוד.

לקריאת תוצאות הסקר הלאומי באתר האוניברסיטה העברית ירושלים