מתת הים ללא מתכות כבדות

בשנים האחרונות קיימת מגמה של חזרה לטבע ועידוד צריכת מזונות באופן הקרוב ביותר לצורתם המקורית ושימוש בחומרי גלם איכותיים מכל הטוב שמאפשר לנו כדור הארץ – ירקות, פירות, קטניות, דגנים, זרעים, אצות ועוד. למרבה הצער, העולם המוכר לנו כיום עבר טרנספורמציה והופך להיות מקור ללא מעט רעלים וחומרים המאיימים על בריאותנו ובכללם נוכחות של מתכות כבדות רעילות, המוצאות את דרכן לצלחת שלנו.
ע”פ הגדרת משרד הבריאות מתכות כבדות הינן “קבוצת מתכות טוקסיות עם זיקה לרקמות ביולוגיות ושחרור איטי ממערכות אלו. מתכת טוקסית הנה אחת מקבוצה של אלמנטים שאינה הכרחית או מועילה אולם יש לה השפעה מזיקה על תפקוד מטבולי נורמלי גם בכמות קטנה”.
לאור החשיבות הרבה של הנושא והסכנה הטמונה בחשיפה לחומרים הללו, נדרש משרד הבריאות הישראלי לנושא ופרסם הנחיות לכמות מירבית של מתכות כבדות במזון¹ – כדוגמת קדמיום, עופרת, כספית, ארסן ובדיל, הנמצאות ברמה כזו או אחרת, כמעט בכל מזון הבא אל פינו – חלב ומוצריו, שומנים ושמנים, פירות וירקות (כולל מיצים), קטניות, דגנים (חיטה ואורז), זרעים, בשר, דגים ומוצרים מן הים, מי שתייה, תה, דבש ואפילו דייסות ותרכובות מזון לתינוקות.

הדרך אל הצלחת

החשיפה שלנו למתכות כבדות מגיעה ממקורות שונים – צמחים, כימיקלים, דשנים חקלאיים ומי הים.

1. מפעלי תעשייה מזהמים שולחים פסולת ושפכים תעשייתיים לנחלים ומשם מזרימים אותם לים.
2. ישנם יסודות כימיים כדוגמת כספית, הנמצאים בסלעים, פחם ובקרקע. כאשר הכספית למשל, משתחררת מן הסלעים, היא עשויה לזהם את הקרקע והמים.
3. זיהום עקיף – כאשר שורפים פסולת רעילה המכילה כספית, פחם, דלק ועץ – אזי, הכספית והחומרים האחרים המשתחררים לאוויר, חוזרים לקרקע בפורמט של טיפות גשם או גרגרי אבק או שוקעים ישירות מן האוויר בקרקע או בימים והאוקיינוסים.

בשנת 2010 פרסם מכון חקר ימים ואגמים לישראל, דו”ח העוסק ב”איכות מימי החופים של ישראל בים התיכון”². ממצאי הדו”ח מצביעים על נוכחות מתכות כבדות בקרקעית החופים כגון: כספית, קדמיום, נחושת, עופרת, ניקל, אבץ וכרום. בעיקר באלו השוכנים במפרץ חיפה וחופי עכו.
נוכחות של מתכות כבדות ברמות חריגות ביחס לתקן לדגי מאכל, נמצאה גם בדגים חופיים ממינים מסוימים – בעיקר במפרץ חיפה.

הכימיקלים המסוכנים לציבור

ארגון הבריאות העולמי הגדיר עשרה סוגי כימיקלים כמסוכנים לבריאות הציבור, ביניהם עופרת, כספית וקדמיום וארסן – שנחשב כמתכת למחצה.
הצטברות של מתכות כבדות ברקמות הגוף, נמצאה כמשפיעה על הסיכון לתחלואה בסוגי סרטן מסוימים (ריאות וכליות), יתר לחץ דם, מחלות לב, שבץ, קטרקט, פגיעה במערכת העצבים המרכזית (ואף פגיעה התפתחותית בקרב ילדים), בנוסף לכך קיים אפקט מתמשך לחשיפה למתכות הללו לאורך זמן.
להלן התייחסות למתכות הכבדות העיקריות, כפי שמופיעה באתר משרד הבריאות:

• קדמיום – קדמיום מצוי ברמות נמוכות בקרקע ובמים. בנוסף יש לו שימוש תעשייתי בציפוי נגד קורוזיה, בתעשיית הפלסטיק והסוללות. קדמיום נקלט מהקרקע ע”י שורשי צמחים בעיקר סולניים וזרעים בעלי תכולה גבוהה של שמן. המקורות העיקריים של קדמיום בדיאטה של האדם הם דגניים, ירקות ובשר בעיקר כבד וכליות. בנוסף מעשנים חשופים לקדמיום הנמצא בטבק. צריכה ממושכת של מזון ו/או מים מזוהמים בקדמיום עלולה לגרום למחלות שונות וביניהן נזק בכליות ומחלות עצם.
• עופרת – עופרת נפוצה בסביבה, באוויר, במזון ובמים כעופרת מתכתית, אנאורגנית, מלחי עופרת ועופרת אורגנו מתכתית. מקור העופרת בצמחים נובע בעיקר מזיהום אויר שגורם לזיהום פני הצמח. עופרת מצויה במזונות רבים המהווים את המקור העיקרי לחשיפת האוכלוסייה. המזונות העיקריים העלולים להכיל עופרת הינם: פירות, ירקות עליים, דגנים, כליות, צדפות ויין. חשיפה ממושכת של עופרת עלולה לגרום לפגיעות שונות כמו אנמיה חריפה, פגיעה בכליות ובמערכת העצבים.
• כספית – כספית מצויה בטבע הודות לפעילות וולקנית ופעילות תעשייתית וחקלאית כגון שימוש בחומרי הדברה המכילים כספית אורגנית. תרכובות הכספית רעילות יחסית ובעיקר תרכובות אורגניות שלה. דגים הם המקור העיקרי למתיל כספית בדיאטה. רמות הכספית במוצרים מן הצומח או החי בד”כ נמוכים אולם במוצרים מן החי רמות גבוהות עלולות להימצא כתוצאה מהזנת בעלי חיים במוצרי דגים מזוהמים. הרעלה ממתיל כספית עלולה לגרום לפגיעה במערכת העצבים.
• ארסן (אנ-אורגני) – ארסן הוא כאמור מתכת למחצה, המופיעה כחלק מתרכובות עם חומרים נוספים. ארסן יכול להשתחרר לסביבה ממפעלים בהם נעשה בו שימוש, או כאלו השורפים דלקים (תעשיית עץ דחוס, חומרי הדברה, משמר בתעשיית העורות, תעשיית הזכוכית ועוד). כמות מועטה של ארסן יכולה להימצא באופן טבעי גם בסלעים, בקרקע ובאוויר.
  חשיפה כרונית לריכוזים נמוכים של ארסן עלולה לגרום לפריחה עורית להשפיע על מערכות הלב, הדם ומערכת העצבים ההיקפית. חשיפה נשימתית לרמות גבוהות של ארסן תגרום לגירוי בגרון ובריאות בנוסף, ישנן עדויות שחשיפה לזמן ארוך לארסן עלולה לגרום לירידה במנת המשכל.
  ארסן עובר את השיליה ומגיע לדם העובר, וכן נמצא ברמות נמוכות בחלב אם. החומר סווג כמסרטן וודאי בבני אדם ע”י הסוכנות הבינ”ל למחקר בנושא סרטן והסוכנות להגנת הסביבה בארה”ב.

בנוסף תיתכן הימצאות של מתכות כבדות כגון נחושת, ניקל, כרום ועוד.

מתכות רעילות, לא רק בדגים

לא רק הדגים מהווים מקור למתכות רעילות, גם אצות מהוות איום בהקשר הזה. בתחקיר שערך ערוץ 2 נמצא כי אצות מיובשות, במיוחד אלו המיובאות ארצה ממזרח אסיה, מכילות מתכות כבדות ועשויות להכיל חיידקים ועובשים עקב תנאי גידול ירודים, זאת ועוד, חלק מהאצות שמקורן ביפן למשל, עשויות להכיל חומרים רדיו אקטיביים³.

בבדיקות שנערכו במעבדת אמינולב, נמצאו באצות המיובאות ארצה כמויות ארסן מעבר לתקן המותר. ע”פ הנחיות משרד הבריאות, רמת הארסן המירבית באצות מיובשות לא אמורה לחרוג מעל 5 מ”ג לק”ג אצה. בדגימות של אצות נורי ווואקמה, נמצא ארסן בכמות פי 4, 5 ואפילו 7 מהתקן המותר. ובאצות היזיקי – ארסן בכמות פי 20 מהתקן הישראלי!

לפני שאתם מוותרים על אצות – כדאי להכיר את האצות של סיקורה 

לאצות שלל יתרונות בריאותיים שחבל לוותר עליהם. הן מהוות מקור עשיר לחלבון, סיבים תזונתיים ושלל ויטמינים ומינרלים ולכן חשוב לכלול אותן בתפריט.
חברת “סיקורה” – המובילה בגידול אצות אורגניות, מציעה אצת אולווה טריה ואורגנית הגדלה בבריכות ייחודיות המכילות מי ים באזור מכמורת. מי הים בבריכות הנמצאות בחווה עוברות תהליך ניקוי מיוחד המבטיח גידול מבוקר ומנוטר ברמה גבוהה, תוך עמידה בתקנים מחמירים למתכות כבדות ורעילות. 
האצות של סיקורה מהוות בסיס לסדרה מתקדמת וייחודית של תוספי תזונה עשירים במינרלים ובסיבים תזונתיים, ומוצרי קולינריה אותם ניתן לשלב את האצות בתבשילים, פשטידות, סלטים, לחמים, שייקים ועוד ומאפשרות ליהנות ממתנת הים ללא חשש לפגיעה בבריאותנו.

1. מתכות כבדות – אתר משרד הבריאות
2. דו”ח מכון חקר ימים ואגמים לישראל (2010)
3. תחקיר הסושי