אסטקסנטין – כשהיופי מגיע מבפנים

הוא נחשב לאחד מנוגדי החמצון החזקים בעולם, פי 6000 מויטמין C ופי 110 מויטמין E. קרנו של האסטקסנטין נמצאת בעלייה מתמדת בכל העולם בתחום הקוסמטיקה ותוספי התזונה. אז מה הופך אותו להיות לאחד מנוגדי החמצון החזקים בטבע וכיצד הוא מסייע בהאטת הזדקנות העור (אנטי-אייג’ינג)? 

הכל מתחיל באצה

ה”אסטקסנטין” הוא למעשה חומר פעיל המופרש מאצה ירוקה הגדלה במים מתוקים ונקראת המטוקוקוס פלאביוס (Haematococcus pluvialis). כאשר אותה אצה נחשפת לקרינה היא מפרישה את האסטקסנטין – חומר אדום ממשפחת הבטא קרוטן, המצפה אותה בשכבה נוגדת חמצון המעניקה לאצה הגנה מפני קרינת UV.

מחקרים רבים נעשו בעולם על הפלא האדום ומצאו כי הוא משפיע על בריאות הלב, העיניים, המוח, העצמות והשרירים, הוא מעכב את התהליך החמצוני והדלקתי הגורם להזדקנות התאים בגוף וכך גם משפיע על חמצון והרס התאים בעור. בעולם הקוסמטיקה מיהרו לייצר קרמים המכילים אסטקסנטין אך למעשה מחקרים מראים כי נטילת אסטקסנטין דרך הפה, מנטרלת רדיקלים חופשיים ויעילה ביותר להאטת הזדקנות העור.

קצת על רדיקלים חופשיים והתהליך החמצוני

כל דבר בעולמנו עשוי מאטומים כאשר כל אטום בנוי מגרעין המכיל פרוטונים וענן אלקטרונים המרחף סביבו. כל אטום שואף להיות במצב יציב – כלומר, מספר הפרוטונים בגרעין צריך להיות שווה למספר האלקטרונים מחוץ לגרעין. כאשר לאטום חסר אלקטרון, מופר האיזון. האטום ישאף לחזור ליציבות על ידי חיפוש אלקטרון מאטום אחר. החיפוש אחר האלקטרון ייעשה גם במחיר של הריסה ופלישה לכל מה שנמצא מסביב. אלקטרון חופשי יהפוך לרדיקל חופשי ויעבור דרך כל מבנה הנמצא סביבו – חלבון קרום התא, גרעין התא ובעצם יחשוף את התא אליו פלש להרס וחמצון.

מנגנון הרס זה נוצר בשל הצורך של הגוף להיות כל הזמן במצב מאוזן. לא מדובר בתהליך שהוא רק שלילי אלא גם חיובי שכן התהליך החמצוני מסייע לגוף להתמודד גם עם פולשים (חיידקים, וירוסים, דלקות..). יחד עם זאת תהליך חמצוני עלול לגרום גם להתפתחות מחלות, הזדקנות התאים והידרדרות במראה העור.

ישנם לא מעט גורמים חיצוניים המשפיעים על הגברת תהליך חמצוני: זיהום אוויר, סטרס, עישון, הימנעות מפעילות גופנית, אכילה לא מאוזנת. כל אלו משפיעים לא רק עם התאים בתוך הגוף. השפעתם ניכרת בהחלט גם על פני העור. הזדקנות העור הנה תהליך טבעי אך חשיפה שוטפת לרדילקים חופשיים גורמת לתהליך להיות מהיר הרבה יותר. העור יהפוך להיות פחות אלסטי, יבש, עם נטייה לקימטוטים, קמטים ופיגמנטציה. 

נוגדי חמצון

נוגדי חמצון – אנטי אוקסידנטים -אטומים (או מולקולות) בעלי עודף אלקטרונים שכאשר הם נמצאים בזרם הדם, מסייעים בניטרול הרדיקלים החופשיים ע”י הצמדת האלקטרון החסר. הם למעשה מפסיקים את שרשרת הרס וחמצון התאים של הרדיקל החופשי. את נוגדי החמצון מקבל הגוף לדוגמא מירקות, פירות’ תה ירוק ואצות.

מלך נוגדי החמצון

האסטקסנטין נחשב ל”מלך נוגדי החמצון”! בנוסף להיותו אנטי-אוקסידנט חזק, הוא מסוגל לעבור את מחסום הדם-מח (BBB) – המשמעות היא שלאסטקסנטין קל להגיע לאיברי המטרה – במקרה שלנו – העור.

בנוסף לפעילות האנטי אוקסידנטית שלו, האסטקסנטין גם אנטי דלקתי ומסייע בוויסות הפרשת הציטוקינים – חלבונים המעודדים מצבי דלקת גם בתאי הגוף וגם על פני העור (אפידרמיס). ויסות הפרשת הציטוקינים על פני העור מאפשר שמירה גם על הקולגן והסיבים השומרים על אלסטיות העור.

מחקר שנעשה ביפן בשנת 2017 ופורסם ב- Journal of Clinical Biochemistry and Nutrition¹ ביקש לבדוק את ההשפעה של נטילת אסטקסנטין דרך הפה (נטילה אוראלית), על הידרדרות מצב העור כאשר אותן נשים נחשפו לתנאי סביבה רגילים של קרינה ויובש. במחקר הקליני השתתפו 65 נשים בריאות, חלקו נטלו אסטקסנטין במינונים שונים וחלקן קיבלו פלצבו – למשך 16 שבועות. תוצאות המחקר הראו כי בקבוצת הפלצבו (שלא נטלה אסטקסנטין) – הייתה הרעה במצב העור הכוללת יובש בעור והחמרת הקמטים ואילו בקבוצה שקיבלה אסטקסנטין לא חלה הידרדרות ברמת האלסטיות, היובש והקמטים בעור.
מסקנת המחקר היא כי נטילה קבועה של אסטקסנטין מעכבת את הזדקנות התאים והידרדרות פני העור הנגרמת מחשיפה לרדיקלים חופשיים, משפיעה לטובה על אלסטיות העור ומעכבת הופעת קמטוטים.

מאמר נוסף שפורסם באיטליה ב-2018 מסכם מחקרים שנעשו על השפעת האסטקסנטין על העור². ממסקנות המאמר עולה כי לחשיפה לרדיקלים חופשיים, בעיקר מקרינת UV ישנה השפעה על היווצרות קמטים, פיגמנטציה וירידה באלסטיות של העור בעקבות חמצון התאים ותגובות דלקתיות של העור. סיכום המחקרים מראה כי נטילת אסטקסנטין מסייעת בהפחתת התהליכים החמצוניים והדלקתיים וכתוצאה מכך מעכבת את הזדקנות העור (אנטי-אייג’יניג).

1.  Tominaga, Kumi et al. “Protective effects of astaxanthin on skin deterioration.” Journal of clinical biochemistry and nutrition vol. 61,1 (2017): 33-39. doi:10.3164/jcbn.17-35
2. Davinelli, Sergio et al. “Astaxanthin in Skin Health, Repair, and Disease: A Comprehensive Review.” Nutrients vol. 10,4 522. 22 Apr. 2018, doi:10.3390/nu10040522